נכתבו על זה ספרים כבר, אני אכתוב כאן בקטנה כי זה עדיין כואב בנשמה.
(לא נכנס לפוליטיקה, אחריות, ביבי וכו', לא עכשיו)
כשאומרים 7 באוקטובר, כולם נזכרים איפה הם היו, מה עשו, דאגו, איבדו, טראומה אישית וקולקטיבית.
לא יכולתי להיות במקומות שאני רוצה להיות. באותה שבת בצהריים, קיבלתי טלפון מהמנכ"ל שמכיר אותי טוב ואת עברי.
שבת בצהריים ומהבוקר הטלפון לא מפסיק לצלצל, אבל המנכ"ל?
