אחרי שבועיים של עבודה ולמידה אינטנסיבית כמו שאני אוהב, הדברים מתבהרים והתמונה ברורה.
תמונה של צרכים, מגבלות, תקנים ודרישות לקוחות מהמגזרים הבטחוניים השונים.
תקני תעופה וחלל בינלאומיים, המשתלבים עם צרכים בטחוניים הם לא הלחם והחמאה של חברות
ישראליות. עמידה בתקנים כאלו מחייבת חברות בעולם להיות מוכנות כל רגע ותקנים בטחוניים
מסויימים, אין בהם "רחמים", הם נוקשים ומדקדקים.
האתנחתא הייתה בסוף שבוע.
ג'סיקה ואני קבענו לרכב.
דיון ארוך התנהל על המסלול, התוואי ואורכו.
אני לא רוכב פחות מ-80 ק"מ אמרתי.
"מה? אין מצב לרכב 80 ק"מ, אני מוכנה גג חצי מזה וגם לא רכבתי מזמן תרחם עלי" אמרה ג'סיקה.
פתחנו שוב מפות של גוגל על מסך המחשב ובחרנו תוואי של 45 ק"מ, רובו מישור, על מנת לחזור לכושר.
