‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

מחסני ילדים


נפגשתי עם אחותי לקפה.
היא הייתה נסערת ורצתה שנשב ביחד בחוץ לא בבית.
שלושה חודשים מאז שאימי נפטרה, לפי תאריך לועזי, וחשבתי שהיא רוצה שנדבר קצת
ונעלה זכרונות, כמו שאנחנו עושים לא מעט בשבועות האחרונים.

אחותי עובדת במוסד כלשהו שהחליט לתרום כספים לילדי זרים.
הם עושים את זה בצנעה וגם לא בהסכמה מלאה של חלק מהאנשים אבל עושים.
היא חלק מהמאמץ המקומי וכחלק מזה, הם נסעו אתמול לתל אביב, דרום תל אביב יותר נכון, לראות את המקום.
היא חזרה בתדהמה גמורה.

יום שישי, 28 באוגוסט 2015

האיש העשיר ביותר בעולם


בכלכליסט עשו כתבה על העשירים הכי גדולים בעולם מאז ומעולם.
האיש שהיה הכי עשיר היה אמריקאי והיו בבעלותו 90% מכל בארות הנפט בארה"ב.
הונו נאמד ביותר מ-300 מיליארד דולרים.
יש שם עוד הרבה דוגמאות מימים ימימה ועד אנשים שכולנו מכירים כמו וורן באפט וביל גייטס.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2015

מוכרת הגפרורים הקטנה.

כשהייתי ילד קטן אחד הסיפורים שהקריאו לי היה מוכרת הגפרורים הקטנה.
שנאתי את הילד שלקח לילדה את הנעל היחידה שנשארה לרגליה
ואהבתי בתור ילד (בזכות קולו של אבי שסיפר לי את הסיפור) את התיאור
של הרחובות המושלגים והאורות החמימים שבצבצו מבעד לחלונות.
כילד שלא ידע מה זה שלג זה היה משהו קסום ורחוק בעיניי.
את הסיפור לקחתי לעצמי אח"כ לחיים הבוגרים שלי.
אבל בחרתי לקחת ממנו את הסיפור של הגפרורים עצמם שאותה מוכרת
קטנה לא הצליחה למכור בימי החורף הקשים והמושלגים.

יום שני, 17 באוגוסט 2015

משל החגורה השחורה


כשמסתיימת לה שנת הלימודים, הילדים מתרגשים, מחכים לחופש הגדול אבל אין חופש ללא תעודות סיום.
מין מבחן לכל מה שלמדו ונבחנו עד קבלת התעודה.
האם עשו מספיק?
מה יגידו ההורים?
מה יהיה כתוב בתעודה?
האם תעודת הצטיינות תתלווה לתעודת החציון/השליש?
איזו מתנה יקבלו על תעודה טובה והאם ינזפו על תעודה לא טובה?

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

חמש שנים...


(על פי השיר "חמש שנים עברו על מיכאל", מילים יצחק כצנלסון)

חמש שנים על בני החייל
עברו באימונים, תעסוקה ומבצעים
כל יום היה עסוק בעבודה
עסוק בפקודות, מסדרים ואימונים.

יום שישי, 31 ביולי 2015

זאב בלבוש טלה...


בתקופת שהותי בארה"ב, התחברתי עם משפחה אמריקאית אחת.
האב יותר צעיר ממני בשנתיים, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה,האם עובדת בסניף
של Walmart כמנהלת מחלקת ציוד לגינון, בעיר שגרו בה.
לזוג שתי בנות ובן צעיר. הבת הבכורה לומדת בקולג' והשניה בת 14 הילד בן 12, נכון להיום,
אז הם היו יותר צעירים כמובן.
משפחה אמריקאית טיפוסית אבל לא רגילה.

יום חמישי, 23 ביולי 2015

שבת אחים גם יחד...


כאילו שהועמד לנגד עיניי שעון חול.
יש לך חודשיים לסדר את העניינים ותעשה את זה מהר.
זה מה שהדהד לי בראש.
היחסים ביני לבין אחיי לא היה משהו.
אחותי ביטלה את קיומי כי לא רציתי להכיר בבעלה שהיכה אותה בעבר והיא שסבלה מכך לא הודתה
והעדיפה אותו על פניי.

יום שני, 6 ביולי 2015

כי חיים רק פעם אחת...


אחרי שאבי נפטר עברו הרבה מחשבות בראשי.
מה הם החיים? למה אני כאן? האם אני לא מבזבז אותם על עבודה, פרנסה וכל מיני דברים "שוליים" שרק מקשים במקום לחשוב על עצמי כאדם שרוצה להנות. ממה נשאר לנו להנות כשמגיע מחלה לשכון בגופנו? לא נשאר כלום בטח לא נשאר כח להנות.

יום ראשון, 5 ביולי 2015

פתקים קטנים


בסוף החודש הבן הקצין משתחרר.
חמש שנים של שירות סדיר וקבע הספיקו.
הוא רוצה לעשות דברים שהוא לא יוכל לעשות במסגרת הצבא.
חמש שנים של כוננויות, מבצעים, שבתות בבסיס והורים מודאגים מסתיימים תיכף.

יום ראשון, 28 ביוני 2015

יאללה, תעמיס לי...


28 בינואר 2014 - יומן הצהריים של גל"צ עם יעל דן.
מורה לנהיגה באזור בית שמש ראה בזמן שיעור נהיגה, רכב פרטי עם 5 ילדים במושב האחורי.
הוא עצר את הרכב ושאל את אב המשפחה שנהג, למה הוא מכניס כל כך הרבה ילדים כשהם לא חגורים בחגורה.

בדידות בצמרת

  השבוע קראתי משהו בלינקדין, כאילו שאני כתבתי את זה. מדברים שם על בדידותם של המנכ"לים. אני אומנם עדיין לא מנכ"ל ורק סמנכ"ל בח...