יום ראשון, 30 בדצמבר 2018

טיסה לברלין

...
"אל תדאג יש לי כל מה שצריך כאן בארון" אמרה ג'סי ופתחה את דלת הארון.
היה שם תיק עם מגבונים, טמפונים, טישו, תחתונים נוספים, חזיה וחולצת טריקו אדומה.
"אל תהייה המום, אישה צריכה שיהיה לה בהישג יד כל מה שצריך" חייכה ג'סי.
ניקינו את הדרוש ניקוי, המגבונים הלחים עזרו למרות שהרגשתי יבש ומרוקן לחלוטין...

יום שלישי, 25 בדצמבר 2018

הכל על השולחן...


נכנסנו לחדר הישיבות, ג'סי, הסמנכ"ל ואני, כחצי שעה לפני הגעת הנציגים של החברה הבטחונית.
רצינו לעשות מעין "הצגה גנרלית" על מנת לוודא שהכל מוכן ולא נופתע מאיזו שאלת "עז".
הכל אמור לעבוד חלק, התרגיל על יבש היה בסדר גמור.
הנציגים הגיעו ונכנסו לחדר הישיבות.
המזכירה הביאה קפה וכיבוד וסגרה את הדלת מאחור.
קירות הזכוכית המקיפים את חדר הישיבות הפכו משקופים לחלביים בלחיצת כפתור, על מנת שלא לאפשר לעין סקרנית
או לא מורשית להציץ פנימה, אפילו לא בטעות.

יום שני, 17 בדצמבר 2018

צמוד אלי עד שיצא עשן...


נגמר או התחיל?
שבת שלמה זה עבר לי בראש.
שבת שקטה שמהצהריים הייתי לבד עד שעות הערב המאוחרות.
כל הסרטים עברו לי בראש.
מסרטי רומנטיקה ועד סרטי אימים.
החלטתי לשים את המחשבות בצד, זה כרגע לא מעניין, אני אתמודד עם הסיטואציות בזמנן.
צפצוף של הודעת וואטסאפ.
על המסך...ג'סי.

יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

אדום זה השחור החדש...


אחרי שבועיים של עבודה ולמידה אינטנסיבית כמו שאני אוהב, הדברים מתבהרים והתמונה ברורה.
תמונה של צרכים, מגבלות, תקנים ודרישות לקוחות מהמגזרים הבטחוניים השונים.
תקני תעופה וחלל בינלאומיים, המשתלבים עם צרכים בטחוניים הם לא הלחם והחמאה של חברות 
ישראליות. עמידה בתקנים כאלו מחייבת חברות בעולם להיות מוכנות כל רגע ותקנים בטחוניים
מסויימים, אין בהם "רחמים", הם נוקשים ומדקדקים.

האתנחתא הייתה בסוף שבוע.
ג'סיקה ואני קבענו לרכב.
דיון ארוך התנהל על המסלול, התוואי ואורכו.
אני לא רוכב פחות מ-80 ק"מ אמרתי.
"מה? אין מצב לרכב 80 ק"מ, אני מוכנה גג חצי מזה וגם לא רכבתי מזמן תרחם עלי" אמרה ג'סיקה.
פתחנו שוב מפות של גוגל על מסך המחשב ובחרנו תוואי של 45 ק"מ, רובו מישור, על מנת לחזור לכושר.

יום שני, 10 בדצמבר 2018

ג'סיקה או ג'סי, מה שבא לך...

שנה עברה מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, בעצם כתבו עבורי.
גיביתי הכל כי חשבתי שיסגר ולא אשוב לכאן יותר.
אבל הנה, מוצא את עצמי כאן שוב, קשה לשנות הרגלים...

יום הולדת משותף

טסנו לארה"ב, מישהו הבין שצריך לעשות משהו עוד לפני שיהיה מאוחר או קשה להשיג...אני יכול רק להגיד שזה משהו חשוב לכולנו.