איך בונים זכרונות?
איך משאירים זיכרונות מאחור?
את הזיכרונות השונים שנבנו במשך שנים, לא ניתן למחוק וגם לא צריך.
הרעיון של ג'סי ושלי היה לבנות זיכרונות חדשים, לצבור חוויות חדשות ממש מהמסד ועד לטפחות.
אני מעריץ את ג'סי שלי בזכות הרבה מאוד דברים. אחד הדברים הוא
יצירתיות, מחשבה מיוחדת שתמיד מחפשת את השונה, את הלא הסטנדרטי, משהו מיוחד בדיוק
כמוה.
ואז ביום שישי אחד, עוד שגרתי לבד בדירה שכורה, הגיעה ג'סי עמוסה
בשקיות.
מה זה? שאלתי
בוא אני צריכה עזרה שלך אמרה ג'סי ומשכה אותי אליה.
חיבוק ונשיקה לפני הכל כן? קרצה לי ג'סי וחצי שניה אחרי זה היינו
מחובקים, עטופים אחד עם השנייה ונשיקה לוהטת של ג'סי אלי.
אתה הכי מיוחד בחיים שלי, אל תשכח את זה אף פעם. אבל עכשיו לעבודה.
ג'סי הוציאה מאחת השקיות לוח עם אטבים קטנים וחבל/גומי מתוח על הלוח.
זה כדי שנכתוב פתקים אחד לשנייה חייכה אלי ג'סי בעיניים בוהקות. כל
פעם שתרצה לכתוב לי משהו תכתוב ואני אותו הדבר. כל הזיכרונות שלנו יתחילו מכאן.
זה לא תחליף לטלפונים, הודעות וואצאפ, שיחות בעבודה ומפגשים שלנו.אם בא לך משהו באותו הרגע, ואני לא כאן, תכתוב לי ותתלה את זה עם אחד האטבים. אני אעשה אותו דבר. ככה נתחיל את החוויות שלנו, את המהוויים, החלומות, התשוקות, ככה נבנה לנו זיכרונות שיתחילו מפתקים קטנים שיתורגמו למעשים ולחוויות משותפות.
קדחתי שני חורים קטנים, דיבלים, ברגים והלוח היה על הקיר.
ללוח הצמדתי עט, דפים יש מכל מיני סוגים, גם דף מחברת מתאים, הכי חשוב לכתוב אחד לשניה. כל פתק נשא עליו גם תאריך .
הלוח עמוס לעייפה בפתקים, פתקים של משהו שעברנו יחד, פתקים קטנים, גדולים, רחבים וצרים והרבה מילים. מילים של אהבה.
בשקית השניה הייתה מעין קופסא בצורת ספר.
מה נעשה עם זה שאלתי?
זו תהייה הקופסא של כל הפתקים שכתבתנו וביצענו את הכתוב. נאסוף הכל בספר זה ונשמור לנו כזיכרונות. אמרה ג'סי בחיוך גדול.
בשקית הנוספת הייתה קופסא מקופלת שנפתחה והפכה לקופסא בתלת מימד.
ומה נעשה עם זה? שאלתי. רגע אל תעני לי הוספתי מיד. הספקתי להכיר את הראש המיוחד של ג'סי. זו קופסא לכרטיסי הברכה ביננו, נכון?
כן אהובי ענתה ג'סי. כאן נכניס את כל כרטיסי הברכה ששלחנו ושנשלח אחד לשניה. ברכות ליום הולדת, יום נישואין, סתם ברכות אם בא לנו לכתוב אחד לשניה, ברכות ליום האהבה, וכל מה שנרצה להכניס לקופסא הזו. הקופסא הזו תהייה שלנו, קופסא פרטית שלנו.
אז הכנסנו את כל הברכות שכתבתנו אחד לשניה לכל מיני מאורעות ואירועים. נכניס לשם גם תמונות מיוחדות שלנו שנפתח ונוכל להסתכל עליהן וכל תמונה כזו תזכיר לנו משהו, כל ברכה תעלה זיכרון מתוק, כל פתק על הלוח יזכיר לנו חלום שהפך למציאות, חלום שהפך לחוויה. סיכמה ג'סי.
ככה בונים זכרונות, לא מוחקים את העבר, אין צורך אבל בונים חוויות וזכרונות חדשים, מתכננים חיים בצורה אחרת, גורמים טוב אחד לשניה.
איפה היית כל הזמן ג'סי שלי? שאלתי.
חיכיתי למישהו כמוך מה, לא ברור? חייכה ג'סי וחיבקה אותי.
החיים משתנים, השוני נובע מאנשים, כל דבר קשור לאנשים. אם אתה רוצה לעשות טוב למישהו צריך לדעת איך לעשות את זה, כדי לגרום אושר לאדם שאתה רוצה בטובתו ובאושרו. לא כולם יודעים לעשות את זה.
לשמחתי פגשתי את האישה המדהימה הזו שגורמת לי אושר בכל יום בכל רגע.
ותאמינו לי, לא צריך לעשות הרבה כדי לגרום לי אושר וגם ג'סי היא מסוג הנשים שלא צריך לקנות להן יהלומים, תיקים יקרים, בגדים של מעצבת כזו או אחרת.
לפעמים דברים קטנים גורמים את האושר הכי גדול בחיים.
צריך לדעת לגרום אושר, להשקיע לעשות טוב לאדם הכי קרוב אליך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה