ריקודי עם

מעולם לא רקדתי, אני לא הטיפוס של הרקדן המרקד על רחבות הריקודים.

תמיד הסתכלתי בקנאה על הרוקדים במעגלים בריקודי העם, ורציתי ללכת לישון ולקום רקדן, אבל זה לא צלח מעולם.

ג'סי ואני הולכים לחדר כושר פעמיים בשבוע ושלוש פעמים הולכים לרקוד ריקודי עם.

בהתחלה הרגליים התבלבלו להם. כחייל צעדתי שמאל וימין ולא התבלבלתי, כאן, בריקודי עם, התבלבלו להם הרגליים מאוד. וסיבובים ימינה ושמאלה גרמו לי לסחרחורת. אבל רציתי מאוד אז סחרחורת לא תעצור בעדי.

אבל איך מתחילים, מה עושים, מה זה צעד תימני, טוויסט ועוד מונחים שאני לא מכיר.

ג'סי נתנה לי שיעורים פרטיים בבית. היא יודעת לרקוד ריקודי עם לעילא ולעילא. כל כך נעים לראות את התנועות היפות שלה, את השטף והזרימה בריקוד לצלילי שירים ישראלים.

מתחילים בללמוד מהו צעד תימני, אמרה המורה ג'סי, על זה מבוססים כמעט כל הריקודים. 

קדימה ואחורה וריבוע וטוויסט ורגל מונפת לימין ולשמאל, סיבוב ימינה, סיבוב שמאלה ורגל ציר והנפת ידיים לימין ולשמאל. הבית שלנו היה מוצף בצלילי מוסיקה של שירים ישראלים מכל הסגנונות והזמנים והסלון הפך לרחבת ריקודים של מעגלים.

בהתחלה קצת התייאשתי, כי חשבתי שזה יותר קל, כמו שדמיינתי אבל הכל צריך לעבור דרך הרגליים והאוזניים וצריך לזכור את הצעדים בכל שיר ושיר. מסתבר שזה לא פשוט אבל עשיתי בחיים שלי דברים יותר מסובכים. ג'סי לימדה אותי בסבלנות ועודדה וחזרנו על הכל שוב ושוב ועוד ריקוד ועוד ריקוד וצעדים תימניים לשמאל ולימין וסיבובים וסחרורים.

בפעם הראשונה שהלכנו יחד לריקודי עם, ג'סי דיברה עם המרקידה ומסתבר שפעם בשבוע יש חצי שעה לימוד של ריקוד חדש ועל הדרך גם כמה מילים על צעדים, זה קורה לפני שהרוקדים הוותיקים מגיעים. מפרקים את השיר לחלקים, חוזרים כמה פעמים ללא המוסיקה של השיר ואח"כ עם המוסיקה והשיר. 

אני מגיע קצת לפני ג'סי, לומד ומשלים דברים ואז ג'סי מגיעה ואני רוקד צמוד אליה, נהנה מהתנועות המרהיבות שלה, מהחיוך וממילות העידוד שאני מקבל מג'סי שלי.

השבוע שלנו מלא בפעילות גופנית של חדר כושר וריקודי עם והאדרנלין שיש בי "מתועל" למחוזות אחרים. במקום ללכת שעות לאיזה כפר בשטחים עם כח משימה מיוחד, אני רוקד 3 שעות עם כח משימה ג'סי ועם עוד רוקדים ורוקדות מסביב. האדרנלין זורם לא פחות בעורקיי כי השיפור המתמיד מעורר, מילות העידוד מוסיפות לאגו.

לעולם לא אהיה רקדן, בטח לא כמו ג'סי אבל זה חיידק שנדבק בך. פתאום יש חשק ומחכים ביחד ללכת לרקוד, לעשות משהו חדש בשבילי, לעשות מהו חדש בשבילנו כזוג, לחיות חיים שונים, חיים שקודם לא חשבתי עליהם בכלל. 

שאני ארקוד? כן, מסתבר שאני יכול לרקוד וזה קשה אבל לא בלתי אפשרי.

כל הקרדיט נתון לאישה שאיתי, לג'סי, כמו שכתבה מניפה בתגובה לפוסט הקודם, היא מצטיירת כאישה המושלמת. בשבילי היא האישה המושלמת אין ספק, הכי מיוחדת בכל התחומים אשריי שזכיתי באישה כזו.

אחד השירים הראשונים שלמדתי לרקוד, ושום דבר לא מקרי...
"לילה מכושף" /שר אורי פינמן - ריקוד ישראל שיקר (הסרטון מיוטיוב, אותי לא תמצאו שם)