יום חמישי, 16 באפריל 2020

יום הולדת משותף



טסנו לארה"ב, מישהו הבין שצריך לעשות משהו עוד לפני שיהיה מאוחר או קשה להשיג...אני יכול רק להגיד שזה משהו חשוב לכולנו.

יום ראשון, 12 באפריל 2020

בחזרה לארץ הקודש...



קורונה...
כן העולם משתנה לנו מול העיניים ויש עוד דברים שאנחנו לא יודעים ואולי לא נדע,
מה שבטוח שהחיים בשנה הקרובה לא יחזרו למסלולם הרגיל, זה שהכרנו עד לפני חודשיים, בערך.
ג'סי ואני נסענו לארה"ב כשהתחיל כל הסיפור.

יום שבת, 25 בינואר 2020

מפרצת מתפרצת...



מפרצת ביטנית...
ג'סי קיבלה טלפון בצהריים כשהיינו בעבודה מאישתו של הדוד הכי אהוב שלה.

יום ראשון, 19 בינואר 2020

ריקודי עם





מעולם לא רקדתי, אני לא הטיפוס של הרקדן המרקד על רחבות הריקודים.
תמיד הסתכלתי בקנאה על הרוקדים במעגלים בריקודי העם, ורציתי ללכת לישון ולקום רקדן, אבל זה לא צלח מעולם.

יום רביעי, 15 בינואר 2020

אני המלאכית שלך.




עשרות שנים עשיתי בשביל המדינה, מעולם לא ביקשתי כלום, מעולם לא אמרתי עשיתי ומגיע לי. אני מאלו שחושבים שאין חובות בחיים מלבד חוב למשפחה שלך.

יום ראשון, 5 בינואר 2020

מה יגידו?


אני ממשיך לגולל את הסיפור שלי.

איך הגעתי לזה? האם הכישלון הוא שלי? מה לעשות? מה יגידו מסביב, המשפחה, הילדים, המעגלים החיצוניים של המשפחה חברים בעבודה, חברים מהצבא, חברים בכלל?
כל המחשבות האלו האיטו את התהליך שנמשך מבחינתי 3 שנים בעשור האחרון.

לא קמים בבוקר אחד ואומרים נכשלתי, נגמר, אין יותר מה לעשות.
לפחות ככה חשבתי...

יום חמישי, 2 בינואר 2020

אהבת חיי


הייתי נשוי הרבה שנים.
עליות ומורדות, ויכוחים ומריבות, כעסים והשלמות, אי הסכמות בנושאים שונים.
לכאורה, תמונה של כל זוג נורמלי נשוי בעולם.
אולי, אבל האם צרת רבים היא לא נחמת טיפשים?
זה שהרוב סובל, אומר שגם אני צריך לסבול?
האם לא מגיע לכל אדם להיות מאושר?

יום הולדת משותף

טסנו לארה"ב, מישהו הבין שצריך לעשות משהו עוד לפני שיהיה מאוחר או קשה להשיג...אני יכול רק להגיד שזה משהו חשוב לכולנו.