מוזר לי קצת לחזור לכתוב אחרי שנתיים ארוכות.
שנתיים של עשייה, של תפקיד חדש, שנתיים של ביסוס זוגיות בצל הקורונה, שנתיים של כל הזמן "נו תחזור לכתוב למה אתה לא כותב", כמובן מג'סי שלי.
אני לא יודע לאן זה ילך מבחינת הכתיבה, נראה כבר בהמשך, מקווה שזה לא יהיה פוסט מבולגן, אתחיל בפן המקצועי.
התמנתי לתפקיד סמנכ"ל בחברה שאני עובד בה, המנכ"ל עזב הלך לתפקידים אחרים בתעשייה, הסמנכ"ל קודם לתפקיד מנכ"ל ואני קיבלתי את התפקיד שלו, להיות סמנכ"ל.
נעזוב לרגע את נושא המשכורת וההטבות כי זה לא משהו חשוב לדבר עליו, מה שאני רוצה לדבר זה על הצעד המשמעותי עבורי בתפקיד ניהולי. תקופה קצרה של שנה כמעט שימשתי כמנהל שרשרת אספקה של החברה. להיות בתפקיד הזה בתקופה כזו מאתגרת של קורונה זה לא משהו פשוט. אני מתכוון להגיד שזה לא פשוט לכל מי שמשמש כמנהל שרשרת אספקה, קניין, איש רכש, לוגיסטיקה וכל מה שקשור בזה.
רק כשאתה נמצא שם אתה מבין כמה התנודות חזקות כמו גלים גבוהים במים סוערים. העלויות קופצות באחוזים רבים, קשה להשיג מחירים טובים לחומרי גלם, בעלי מקצוע וחברות מסרבים להיכנס להתחייבויות ארוכות טווח כיוון שאי אפשר לדעת מה ילד לו יום, סגרים, בידודים וכל מיני דברים כאלו המצרים את צעדיך וצעדי חברות רבות בארץ ובעולם.
ובתוך התקופה המסובכת הזו להריץ מפעל יצרני ולא חשוב הגודל או התחום, זה באמת מאתגר.
לא באתי מהתחום הזה של רכש ולוגיסטיקה ולכן למדתי קורס של כמעט שנה במקביל לביצוע התפקיד. רק כשאתה לומד את זה באופן מקצועי אתה מבין כמה אתה לא יודע אבל, חשיבה אסטרטגית יכולה לעזור והלימוד במקביל לביצוע התפקיד, עבורי, היה מאוד מפרה ומעניין מבחינת ניהול משא ומתן, הוספת ספקים על מנת לפזר סיכונים, לימוד סיכונים ועוד.
אני דוגל באסטרטגיה של הוספת ספק או התייחסות לספק כאילו הוא עובד שלך, לתת לו להרגיש שהוא חשוב. הרי ספקים לא חסר, לא בארץ ולא בעולם, ממש כמו לקוחות. כשאתה רותם את הספק לעסק שלך, מקים מערכת של יחסי אמון, מקרב את הספק אליך, תצליח תמיד. הרבה ויכוחים על מחירים דווקא עם החברה שאני עובד בה. תוריד מחירים הייתה תמיד הדרישה ממני אבל אני חשבתי אחרת. לא תמיד התווכחתי עם ספקים וקבלני משנה, לפעמים נתתי לספק לקבל את המחיר שהוא ביקש תוך איתות שהיום אני איתך מחר אתה איתי, אני צריך אותך היום אתה תצטרך אותי מחר. הדרך הזו הוכיחה את עצמה במיוחד כשהרבה מקומות היו בבידוד וסיננו הזמנות ורק לטווחים קצרים ובמחירים גבוהים. אצלנו זה עבד אחרת. גם בזמנים של בידוד, הצלחתי לגייס את הספקים לעזור לחברה שלנו לעבור את התקופה. זה רק הראה לממונים עלי שהדרך שאני חושב היא נכונה, לא אני המצאתי אותה אבל אימצתי אותה חזק.
החיים האישיים שלי מתוקים. איך אמרתי בשלוש שנים האחרונות מאז שאני עם ג'סי שלי, לא ידעתי כמה החיים יכולים להיות מענגים, מעניינים, שמחים ומאושרים עד שלא הכרתי את ג'סי.
כולנו נכנסים למעגל כזה של משפחה, משכנתא, ילדים ובעצם שוכחים את עצמנו. אבל שוכחים כי אין מי שמזכיר, מי שעוצר את הרכבת הטסה ואומר, בוא נעצור בתחנה, נרד, נעשה חיים, נהנה אחד עם השנייה ונחזור מחוזקים ועם אנרגיות. וככה זה קורה. ולהגיד לכם את האמת? לא צריך להשקיע כסף גדול כדי להיות מאושרים. תשומת הלב, האינטימיות, הצחוק והאושר בעיניים הם הכל. אפשר לעשות את זה במרפסת הבית, ביום כייף באיזה ספא ולא חייבים להשקיע המון כסף כדי להיות מאושר הכל תלוי באנשים כל השאר באמת שלא חשוב.
הרבה רעש בשבועיים האחרונים מהפריצה לטלפונים וגניבת המידע. מבחינת הדמוקרטיה ושלטון החוק, אין ספק שזה מעשה אסור אבל אנשים שוכחים הרבה דברים בדרך.
כל התמונות והסטורי שמועלים לרשתות החברתיות, איפה הייתי ומה עשיתי, ותמונות של הילדים ומקומות שטיילנו בהם, טיקטוק שבו רואים את הבית/מטבח/חצר/חדרים אגב ריקוד או דברים אחרים, מראים את הילדים, מתגאים בהם ועל הדרך כולם יודעים מי הילדים שלך, איפה היית בשבת ומתי אתה חוגג יום הולדת ומי החברים שלך איפה אתה גר מה המצב המשפחתי שלך, מקומות העבודה (במיוחד לינקדין), מה אתה אוהב את מי אתה לא אוהב, אפליקציות שמראות איך אתה שמור בטלפונים של החברים שלך כלומר איך הם כותבים את השם שלך (המעצבן, הדפוק וכו' וכו' שמות מעניינים) אז מה הקטע שכולם צועקים שחודרים להם לפרטיות? אנשים מפרים את הפרטיות שלהם במו אצבעותיהם אז מה אתם רוצים?
אני לא אומר שזה בסדר כאמור אבל תסתכלו מה אתם עושים ומראים לעולם ואח"כ תתלוננו.
ואולי לא חדשה מסעירה בנוגע לפריצות לטלפונים, זה ממש לא חדש. עושים את זה חוקרים פרטיים בתוכנות אחרות מלבד פגסוס, עושים את זה במקומות שונים שלא כאן המקום לפרט אבל אין כאן שום דבר חדש מלבד הרבה רעש. ואני מאמין שאם לא היה משפט נתניהו ברקע אולי היו פחות רעשים.
זהו זה בינתיים. קצת חלוד וקצת חושב על העתיד של הכתיבה שלי כאן. מה שאני שמח שהקהילה קיימת, אני לא יודע אם היא פעילה או לא, אני בטוח שתיכף נדע, המקום הזה עשה לי תמיד טוב אבל הייתי חייב לקחת איזה פסק זמן לעשות דברים אחרים ולא היה זמן לכתיבה.
ניפגש בהמשך...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה