לכל מי שיש משפחות באוקראינה, זו תקופה קשה.
יש לי עובד שטס לאוקראינה עם אישתו לחופש. ביקשתי ממנו שידחה את הטיסה מכיוון שהולך להיות שם בלאגן.
אני לא סובייטולוג או מתמחה בפוליטיקה הסובייטית, אבל אפשר לראות את הכיוון.
הבחור התעקש וטס.
לפני קצת יותר משבועיים הודיעו לכל הישראלים שיעזבו את אוקראינה כיוון שהאדמה שם רועדת ומסוכן להיות שם.
התקשרתי לעובד ואמרתי לו קח את עצמך ותחזור לכאן קודם כל בשבילך.
אני באתי לחודש ואני עוזר למשפחה...עזוב הכל אתה עלול למצוא את עצמך במצב בעייתי במיוחד כשהודיעו שהצ'צניים עומדים להיכנס למערכה לצד הרוסים
והם הודיעו שיחפשו ישראלים ויהודים.
הבחור לא חזר אלי מאז ואני לא יודע מה קורה איתו, בשבילו אני מקווה שהוא בין אלו שבורחים מקייב לגבול והוא יצלךיח בסופו של דבר לעבור את הגבול ולחזור לכאן.
במקום עבודה שאני מכיר מצויין, יש אוכלוסיה המורכבת מ-90% אוקראינים, יהודים וכאלו שלא, 5 אחוזים רוסים ו-5 אחוזים ישראלים.
הובקר היתה מריבה גדולה, מריבה מילולית בין תומכי אוקראינה, שהם כאמור הרוב, לבין עובדים רוסים.
הטונים עלו וגברו עד שהוזעקנו כהנהלה לבוא ולעצור את העניין.
אני רוצה לציין שכשהחלו ההתקפות של פוטין על אוקראינה, כינסנו את העובדים וביקשנו לא לערב פוליטיקה בעבודה, אנחנו עובדים ביחד כמו משפחה ואין סיבה עכשיו לנפץ הכל.
אבל כנראה שהאמוציות גוברות על השכל ומספיק מילה אחת פה ומילה אחרת שם כדי לגרום לדליקה גדולה.
עצרנו שוב את העבודה וכינסנו שוב את כל האנשים.
אנחנו מבקשים בפעם האחרונה מכל העובדים להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לשערי המפעל, עובד שלא ישמע להוראה הזו יפוטר לאלתר.
הרוחות קצת שקטו וכולם חזרו לעבודה.
אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק או כמה זמן עד שעובד יפגע פיסית בעובד אחר.
כל הסיטואציה הזו הזכירה לי את מה שקרה בארץ בזמן מבצע "שומר החומות", איך ערבים ויהודים ביפו, בלוד שחיים ביחסי שכנות טובים, פוגעים אחד בשני על רקע לאומני.
מה יקרה בשש אחרי המלחמה במקום העבודה שאני נמצא בו?
מה יקרה אחרי שיסתיימו שם פעולות הכיבוש של פוטין?
מה יקרה אם חלילה משפחתו של אחד העובדים מצד זה או אחר יפגעו שם?
מה יקרה עם העובד שנמצא שם?
הרבה מאוד שאלות כשאני מרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלים שלנו, זה נכון שאני מדבר על המיקרו, והמאקרו הוא שיכתיב את התוצאות.
אני לא יודע מה יקרה בפועל באירופה, האם אנחנו חוזרים אחורה 80 שנה כמעט?
המילים רכבות, פליטים, אירופה, מלחמה, מזכירים קונוטציות אחרות, תקופות אפלות בחיי העולם.
האם אנחנו חוזרים לשם? לא יודע.
הרבה אנשים ומומחים בעולם חשבו שמלחמות מעכשיו התנהלו בניקיון כפיים.
האקרים ישבו בחדר היכן שהוא בעולם, ישתלטו על מקורות אנרגיה ותשתיות וינהלו את המלחמה מול מסכים, ללא טילים וטנקים, ללא עשן וגופות, ללא אבידות קשות המצטלמות רע בכל מדיה חברתית.
מסתבר שאין כמו מלחמה מהסוג הישן, מלחמה שבה רואים העין את הנזקים, את העשן, את הטנקים היורים והטילים השטים בשמים.
אין כמו מלחמה טובה כדי להראות אכזריות, דם, פליטים בורחים, חנויות ריקות והרס של בתים.
אין כמו מלחמה טובה להראות אנשים מסכנים ללא קורת גג ללא אוכל, ילדים מפוחדים וקריאות של אנחנו ננצח או אנחנו לא נכנע או תביאו אותם ונראה להם מה זה.
אני לא יודע מה ואיך תגמר המלחמה הזו באוקראינה, אני יודע רק להגיד שאם אני מסתכל על מקום העבודה שלי, תהייה לנו עבודה קשה מאוד לאחות את הקרעים שתמיד היו שם תפורים בחוט לבן אבל הצליחו להחזיק מעמד גם בזמנים קשים.
תהייה לנו עבודה קשה בלהחזיר את חיי החברה למקום הראוי להם במקום קללות, .צעקות, ויכוחים ואיבה יוקדת בין אנשים שאני בטוח שלו היו יכולים, היו מכים ומרביצים אחד לשני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה