אתם מכירים את זה שנמצאים בחופשה במלון או במקום אחר, שלעולם לא מרגיש כמו הבית שלכם,
ואז חוזרים הבייתה ואומרים שאין כמו המיטה שלכם, הכלים שלכם והמקלחת שלכם ולא חשוב באיזה מלון
הייתם בחופשה?
אני לא מתאבל על ישרא. זה היה ברור לכולם שזה יגמר באיזה שלב. נגמר.
חזרתי לכאן כי בניתי כאן משהו והפכתי בו עד שנראה לי שזה הולם את מצבי.
טוב לחזור הבייתה אחרי שנתיים לנקות אבק, לשטוף את הרצפה, לצבוע קצת את הקירות החשופים
הרהיטים החדשים בדרך וכייף לראות שגם חלק מהדיירים בבניין ההוא הרעוע עברו דירה לכאן.
ברוכים הבאים לכולם ואשמח לחזור ולקרוא אצל החברים הישנים וגם החדשים.
חזרתי מכמה מקומות שאין בהם אינטרנט רגיל כך שהיה קשה לי לעקוב אחרי כל מה שמתרחש.
אני בסיומה של עבודה בתואר שני באוניברסיטה הפתוחה.
בעוד שבוע אני חייב להגיש אותה והייתי בפיגור מכיוון שלא הייתי כאן.
באפריל יש בחינה מסכמת, 17 עמודים של מבחן.
המבחן הוא במתכונת של בחינת בית למשך שבוע.
כמובן שיש שאלות בחירה וכו' ואז נחכה לטקס קבלת התעודה.
בקבלת התעודה בתואר הראשון כולם במשפחה התרגשו חוץ ממני.
כמובן ששמחתי במעמד אבל עכשיו זה משהו אחר.
עבדתי יותר קשה, כל קורס היה במתכונת של עבודה סמינריונית, עם מחקרים
ונבירה במסמכים ובספרות בעיקר באנגלית.
אבל הנה כמו כל דבר גם זה נגמר.
ועוד מעט נגמרת השנה וגם הפוסט הזה בסימן של נגמר.
עייפות גדולה אחרי תקופה ארוכה של לחץ.
לחץ בריא אומנם ואני אוהב לעבוד בתנאי לחץ כי זה מוציא ממני תמיד את הדברים
הכי טובים והכי יצירתיים ובזמנים קצובים וקצרים.
זהו להפעם אשוב אולי עם חוויות שאוכל לספר.
כייף לראות כאן פרצופים ישנים וגם להכיר חדשים.
אני לא יודע כמה עולה כאן לשלם מס ועד אבל לשנה הראשונה יש לכולם פטור 😉
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה