יום שלישי, 31 בדצמבר 2019

המון זמן עבר...


כן...
כמעט שנה עבר המאז הפעם האחרונה שהייתי כאן או כתבתי משהו.
בתקופה הזו עברו עלי דברים שהיו יכולים למלא עבורי עשור שלם.



אני יכול לכתוב כאן רשימת מכולת ארוכה ארוכה אבל אני מעדיף לעשות את זה לאט לאט, פוסט אחר פוסט.

למה ולאן נעלמתי?

כתבתי כמה פוסטים אחרונים בישראבלוג ושם מישהו שאני לא מכיר, אבל מכיר אותי וכתב תגובה בעילום שם, גילה שם דברים שלא רציתי שיהיו גלויים כמו שמי המלא.
אחרי 9 שנים של כתיבה רצופה שבה גיליתי מעט מאוד על עצמי, היה לי קשה לקבל חשיפה של זרקור לפרצוף.
אז החלטתי להפסיק לכתוב, ההלם היה גדול עבורי, אדם שעומד בצללים, תרתי משמע.

התקופה של השנה האחרונה עשתה מהפכות בחיי האישיים והמקצועיים.
אני לא נמצא בשום מקום שבו הייתי לפני שנה או קצת פחות.
ועם יד על הלב...אני שמח על התהפוכות שהשנה האחרונה עשתה בחיי.

בחיים האישיים, אני כבר לא נשוי...
בחיים המקצועיים, אני בתפקיד אחר בחברה, תפקיד מאתגר החולש על כל מחלקות החברה.
והכי חשוב, יש אהבה בחיי.
גם על זה אכתוב בהרחבה בבוא העת.

ג'סי היא האהבה בחיי.
היא האישה שאיתי, לצידי.
עשור שלם הייתה חסרה לי אהבה, עשור שלם שהייתי מובן מאליו, עשור שלם של חוסר.
בשנה האחרונה, כל החוסרים האלו נמחקו ובמקומם מצאתי אהבה, אהבה מיוחדת במינה.
אישה מיוחדת במינה.
אני כבר לא מובן מאליו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בדידות בצמרת

  השבוע קראתי משהו בלינקדין, כאילו שאני כתבתי את זה. מדברים שם על בדידותם של המנכ"לים. אני אומנם עדיין לא מנכ"ל ורק סמנכ"ל בח...