כל השבוע עבדנו על התוכניות לטיסה לברלין.
שושי הייתה תקועה בחדר ויצאה רק לאכול, לשירותים או להכין לה לשתות.
מעולם לא הציעה להכין גם לנו, ואנחנו מצידנו גם לא הצענו לה שום דבר, לא יפה אבל הדדי.
היה מתח תמידי באוויר.
בעצם מתח כפול.
פעם אחת מתח בין הבנות ג'סי ושושי שעם חלוף הימים ראיתי כמה הן שונות וכמה לא מסתדר להן לדור בכפיפה אחת.
אני מניח שאם לא הייתי דייר בחדר הזה, הן עוד היו רבות ביניהן.
היו פעמים ששמחתי כשמדי פעם היו גם מחוות ביניהן כמו חיבוק של בוקר טוב, בדיחה פה ושם וכו'.
המתח השני שהיה בחדר היה המתח המיני בין ג'סי לביני.
לא יכולנו לגעת, לנשק או להתמזמז, שושי הייתה נוכחת רוב הזמן.
אבל, כששושי הלכה הבייתה, זה היה הזמן שלנו.
להגיד שהיו לי נקיפות מצפון?...לא.
הייתי שלם עם עצמי כמו שלא הייתי כך מעולם.
מה הביא אותי להרגשה שלווה? ג'סי. הכימיה ביננו שהתחילה מכימיה מקצועית גרידא, האפילה על כל מה שידעתי בחיי המקצועיים.
ראש מבריק, רעיונות מדהימים, מחשבה מהירה וחריפה וזכרון נדיר, כל אלו שהיו בג'סי, מלבד יופיה, היוו בפניי אתגר.
שחררתי את כל המעצורים הנפשיים הרגשיים וכל מה שהיה שם.
הרגשתי טוב עם עצמי ולא פחות חשוב, הרגשתי טוב עם ג'סי.
היא נתנה לי פייט רציני בכל הנוגע לחיים המקצועיים. ויכוחים על שיטות עבודה, נהלים, ועוד דברים שלא אוכל לפרט כאן,
הפרו אותי מחשבתית.
עם האתגר המקצועי, הגיע גם האתגר האישי.
האם אני מוכן לעמוד בפיתוי? לא
האם אני רוצה לעשות סקס עם מישהי אחרת? כן
האם המשיכה הדדית? אכן כן.
עם כל המחשבות האלו הייתי הולך הבייתה ללא נקיפות מצפון.
היה לי טוב עם מה שאני עושה!
אני בטוח שרובכם תגידו שזו בגידה, לא מוסרי, לא מתאים לי. אז תגידו.
אני מרגיש עם זה מצויין ומחכה כל יום ליום המחרת לראות, לגעת, לעבוד ביחד ולקבל דברים שלא קיבלתי מעולם
ואני לא מדבר רק על הסקס.
ואולי כדי לסגור את הפינה הזו, זה היה הדדי. ואין יותר טוב מזה ששניים נהנים ממה שהם עושים עבור עצמם.
בפעם הראשונה אני דואג גם לעצמי.
החיים שלי הסתובבו סביב הדאגה לבית, להורים, לילדים, לחיילים שלי בסדיר, לחיילים שלי במילואים, לצוות המקצועי, למפעל, למשמרת.
לדאוג שאני עושה הכל כמו שצריך.
אם צריך היה להרוג מישהו, לדאוג שהוא ימות.
אם צריך היה להביא פרנסה הבייתה, לדאוג שהיא תהייה הכי טובה וגבוהה שאפשר.
מבחינה מקצועית לדאוג שהעבודה תעשה בצורה הכי טובה יעילה וחסכונית.
אז ראבק די.
אני רוצה לדאוג לעצמי מכל הבחינות. גם מהבחינה המקצועית, שזו קפיצת מדרגה גדולה עבורי עם מלא אתגרים
וגם לדאוג לעצמי מהבחינה האישית.
ואם למישהו יש בעיה עם זה...שיתמודד.
22:00
טלפון מג'סי.
"תרד למטה אני עם המונית לשדה התעופה" היא אומרת לי.
אני נפרד בבית לוקח את המזוודה, תיק הצד עם המחשב הנייד ויורד למונית.
נכנסתי למונית למושב האחורי שם ג'סי כבר המתינה לי.
התנשקנו והמונית יצאה לדרכה לנתב"ג.
3 שעות אחרי זה היינו באוויר... אנחנו לא צריכים לעבור בדיקה בטחונית...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה