יום שישי, 25 בינואר 2019

me שמך לקרוא לי כך?

לכל אחד מאיתנו יש רשימת אנשי קשר בסלולרי.
יש הרבה אפליקציות המסדרות את הרשימה הזו בכל מיני דרכים שונות ומשונות.
פעם הספיק לכתוב אמא, אבא, אחי, אהובתי, המנהל שלי וכו' וכו'.


לפני כמעט 4 שנים הכרתי אפליקציה שנקראת me ואפשר להוריד אותה בחינם בחנות האפליקציות של גוגל.
מה עושה האפליקציה?
היא מסדרת לך את אנשי הקשר לפי שמות.
אבל לא שמות כמו ברשית אנשי קשר אלא לפי הכינוי שהאדם בצד השני מכנה אותך...
כן, מאוד מעניין איך קורא לך העובד שלך, החבר, החברה, המנהל שלך והמשפחה בכלל.
לפעמים זה ממש לא נעים ולפעמים אפילו מעליב.

ככה מצאתי את עצמי מסתכל על המסך ולא מאמין שאנשים מסוגלים לכתוב כזה דבר על אדם אחר.
בעידן של תרבות "האצבע הקלה על המקלדת" וההסתתרות בתור טוקבקיסט אלמוני, נראה שהכל מותר.
הוסר הרסן מהבושה שפעם הייתה.
אם פעם היית צריך להתעמת מול מישהו פנים אל פנים, הנה היום בעידן ה"כאילו אנונימיות" נראה שהכל מותר.
מותר להשמיץ, לקלל, לקרוא בשמות גנאי וסתם להתעלל.

כולנו סקרנים לדעת מה חושבים עלינו החברים, העמיתים לעבודה ובטח המנהלים. 
כך יצא שהאפליקציה הזו הביאה לי לפרצוף כל מיני כינויים ושמות שלא חשבתי שאני כזה...
אם פעם היינו מנהלים רשימות שחורות שהכנו לבד או אפליקציית true caller דאגה לסנן לנו את כל השיחות
מעמותות צדקה, חברות ביטוח, יס, הוט, בזק וכו' היום אנחנו יכולים לראות מה כל אחד חושב עלינו...
וביננו מי לא היה רוצה להיות זבוב על הקיר כשמדברים עליו בחדרים סגורים או בין חברים שאתה לא מוזמן לשם?

וביום בהיר אחד הבנתי כמה דברים חשובים על עצמי:
מאנייק, חסר עכבות, ישיר, סקסי וחתיך, מה הייתי עושה לו, הירקן (כנראה בגלל עיניים ירוקות), הגבר, לא רוצה לענות
החבר הכי טוב, אהובי, בעלי, עובד קשה, חבר אמיתי, הנדבן, האבא הכי טוב, אבא שלי ועוד כמה שלא אכתוב כי זה יגלה 
כבר מי אני בכלל...

אז מה עושים?
נעלבים? מתעמתים? כותבים שמות בחזרה לאותם מעליבים?
בהתחלה השתעשתי עם זה ואמרתי לעצמי שלפחות עכשיו אני יודע מול מי אני עומד ומה חושבים עלי ויותר חשוב מזה,
מי חושב עלי כך.
אח"כ זה נהייה קצת מטריד כי אולי יש סיבה לכל כינוי? למה חושבים שאני כזה או אחר?
אני חושב שגם אנשים שלא שמים קצוץ על איך קוראים להם או מה חושבים עליהם, יעצרו כאן ויעשו חושבים.
אני לא מאמין שאנשים מתעלמים כשיודעים איך מכנים אותם ברשימות אנשי הקשר.
יש נטייה להיות אמיץ וחסר עכבות כשאתה מול מסך. 
האם אותם אנשים היו מתעמתים איתי להגיד לי בפרצוף שאני מאנייק, לא רוצה לענות (למה?), סקסי וחתיך? כנראה שלא.

בעידן כזה של רשתות חברתיות שהשכם והערב מוצעים לך חברים של חברים ואנשים מאשרים את כולם או את רובם,
כשהחברים שלך בפייסבוק הם פי 100 מאשר בחיים האמיתיים שלך,
כשאתה לא זוכה לרגע של פרטיות, כי אתה בוחר בזה ומתייג את עצמך בחוף, במסעדה, בטיול או במסיבה,
מה הפלא שאין לך פרטיות? מה הפלא שכולם יכולים לכתוב עליך מה שבא להם כשהם יודעים, כבר לא בעצם,
שכל מה שהם יכתבו עליך ישאר ממול בעוד הם יכולים להסתתר מאחורי מסך כזה או אחר ולעשות המ שבא להם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בדידות בצמרת

  השבוע קראתי משהו בלינקדין, כאילו שאני כתבתי את זה. מדברים שם על בדידותם של המנכ"לים. אני אומנם עדיין לא מנכ"ל ורק סמנכ"ל בח...