ריצה בברלין

הטיסה לברלין ארכה קצת יותר מארבע שעות.

ישבנו במחלקת עסקים, כסא ליד כסא, ג'סי ואני.

האמת, שמעולם לא ישבתי במחלקת עסקים. יצא לי פעם אחת לשבת במחלקה ראשונה

כיוון שמישהו טעה וכפיצוי קיבלתי מושב במחקה הראשונה.

במקום כוסות פלסטיק יש ספלי קפה וכוסות יין וצלחות חרסינה והאוכל שונה בטעמו ובטיבו.

זו הייתה חוויה מעניינת.

לא דיברנו הרבה במהלך הטיסה, מטוס הוא לא מקום פרטי, גם לא במחלקת עסקים.

שיחות על עבודה שמרנו ללפני ואחרי גם לא בנסיעה במונית לנתב"ג, שם במונית הידיים והשפתיים דיברו.

נחתנו בברלין.

נציג של החברה שבה אנחנו עובדים אסף אותנו משם למלון.

קשקשנו בעברית בדרך עד המלון וקיבלנו טיפים על מקומות בילוי, מסעדות טובות וסתם מקומות יפים.

הגענו למלון, ועלינו לחדרים שלנו.

כן, כל אחד מאיתנו קיבל חדר למרות שעוד בדרך במונית, סיכמנו שנעבור כל לילה לחדר אחר

כך שלא יראה כאילו בחדר אחד אף אחד לא מתאחסן...

כל אחד נכנס לחדר שלו, חדרים לא צמודים אבל באותה הקומה.

פרקתי את המזוודה, סידרתי הכל במקום, כלי הרחצה במקלחת, המחשב הנייד בכספת והתארגנתי לצאת

לפגוש בלובי את ג'סי כדי לעשות סיבוב באזור לראות מה יש למקום להציע.

דפיקה על הדלת.

פתחתי, ג'סי עמדה שם.

היא נכנסה לחדר באימונית שחורה של נייק, נעליי ספורט ורודות של נייק והתיישבה על המיטה.

"נו? מה קורה? אתה לא מוכן?" אמרה

"תני לי חמש דקות אני מחליף בגדים למשהו קליל ונצא להסתובב" אמרתי

"משהו קליל נשמע טוב, להסתובב נשמע טוב אבל רק אחרי סקס" קרצה לי ג'סי

התפשטנו שנינו ולא היה צורך אפילו להכנס למיטה.

עשינו את זה על המיטה המסודרת על הכורסה ליד השולחן ועל השטיח.

היינו בכל מקום.

והייתי בכל מקום.

לחשוב שבחיים הקודמים שלי זה לא היה קורה.

אולי זה היה קורה יותר מאוחר או בלילה, בלי שום ספונטניות, תעוזה ותשוקה כזו חזקה ובריאה.

כם בחיים הקודמים...לכל מי שתהה...מתחיל פרק ב'.

נעשה אתנתחתא קצרה בעניין הביזנס ונלך לפרק ב'. (נכתב בלשון זכר רק מתוך נוחות)

חכמים אמרו שסקס זה לא הכל.

אפילו דן בן אמוץ כתב ש"זיונים זה לא הכל".

סטוץ זה סקס נטו. אין אהבה.

אז מה זאת אהבה?

אני יכול להגיד רק מה זאת אהבה עבורי.

חברות, איכפתיות, דאגה, סקס, אוזן קשבת, להיות איתך בקשר, אפילו טלפוני, כשאתה שוכב בבית עם חום.

לדאוג לך לדבר איתך להשיא עצות, להיות שם בשבילך בכל דבר.

מבחינתי זו אהבה וזה צריך להיות הדדי.

כשחלק מהדברים לא מתקיימים או מפסיקים להתקיים, ביניהם גם סקס, וזה לא בגלל בעיה רפואית חלילה,אז: Houstone we have a problem.

והשגרה הורסת ושוחקת והילדים והעבודה וכאבי ראש וגיל וחוסר חשק והורמונים.

וואללה הכל נכון אבל תנו לי להגיד לכם משהו.

כשהיה בא אלי מפקד או חייל עם בעיה של ביצוע כזה או אחר מסיבות כאלו או אחרות והיה אומר "אני לא יכול" הייתי

עונה לו בוא תסביר לי למה אתה יכול, לא למה אתה לא יכול...

כשאתה לא רוצה, תמצא מיליון תירוצים ללמה לא. לעומת זאת ל"יכול" יש רק תירוץ אחד, כי אתה רוצה.

אני לא כותב הכל אבל כמות הדאגה והאהבה שאני מקבל מג'סיקה עולה על כל מה שאני מכיר והכרתי בחיי.

יש ביקורת וגם ביקורת הדדית, אבל הביקורת נשמעת ונאמרת בדרך נאותה נעימה אפילו על כוס קפה.

להבדיל מביקורת שמתקבלת עם תשובות כמו "זה מה יש, לא טוב לך לך חפש", "אתה אשם ורק אתה", "זו אני וככה אני" וכו' וכו'.

עכשיו נחזיור לביזנס.

זה היה מטורף ולמרות שלא היה כל כך חם הזענו שנינו כאילו רצנו קילומטרים.

"נתקלח כשנחזור, תלבש אימונית ונלך להתסובב אולי גם נתפוס איזו ריצה ברחבי הפארק הקרוב." אמרה ג'סי.

חמש דקות אחרי הייתי כבר לבוש באימונית נעלי ספורט שחורות של סקצ'רס ויאללה החוצה.

הסקס המוקדם והאדרנלין בגוף, חיפו על הקור שהיה ברחוב.

רצנו שעה ברחבי הפארק הגדול ליד המלון.

אחרי שעה עצרנו בנקודה שהתחלנו את המסלול המעגלי, האטנו דופק ועשינו הליכה מהירה עד הכניסה למלון.

עלינו לקומה שבה נמצאים החדרים שלנו.

נכנסנו שנינו לחדר של ג'סיקה.

"חכי לי שניה, אלך להביא דברים להחלפה ואחזור נתקלח ביחד" אמרתי.

"אתה לא הולך לאף מקום, עכשיו אתה איתי צמוד." אמרה ג'סיקה.

נכנסנו להתקלח. המים היו חמים ונעימים והגוף של ג'סיקה היה נעים למגע.

שפשפנו אחד את השניה בסבון הריחני, בג'ל הרחצה ובכל מה שיכול להקציף.

תכננו מקלחת חפוזה של אחרי ריצה, הייתי מגורה מאוד מהמגע של ג'סי והיא פינקה אותי לעילה ולעילה.

נשארנו עומדים כשאני בתוכה מאחור לא מעט דקות.

המים החמים זרמו עלינו וחיברו ביננו כאילו היו דבק.

יצאתי מתוכה והמשכנו להסתבן, יצאנו מהמקלחת אדומים כמו עגבניות.

"אני הולך להביא את הבגדים שלי מהחדר" אמרתי

"אתה לא יכול לצאת עם החלוק ככה כשיש לך אוהל" צחקה ג'סי.

הסתכלתי למטה, אכן אוהל 11 צבאי היה ממוקם שם...

"תרגע קצת ואז תצא" אמרה ג'סי.

כעבור כמה דקות יצאתי בזהירות מהחדר לבוש חלוק רחצה לבן עם ריקמה של בית המלון בצד העליון השמאלי.

נכנסתי לחדר שלי לקחתי כמה דברים, ארנק וטלפון וחזרתי לחדר של ג'סי.

ג'סי הייתה כבר לבושה וסידרה את שערה.

התלבשתי במהירות וירדנו ללובי.

במעלית היינו לבד מקומה 11 עד קומה 2.

זה היה זמן להתנשק ולהתגפף כאילו שלא היינו רק קודם ביחד.

הרעב לא מפסיק אלא מתגבר עם הזמן.

ירדנו לרחוב והלכנו מחובקים מתחממים אחד בשני.

שעה לאחר מכן היינו ישובים במסעדה גרמנית מחכים לנציג שאמור להגיע תוך דקות.

הזמנו יין לבן קשקשנו באנגלית כל מיני דברי חולין.

הדקות עברו והנציג לא הגיעה.

הסתכלנו על השעון, אומנם איחור של 10 דקות הוא לא נורא אבל אנחנו בגרמניה...

התקרב אלינו מלצר עם הנציג.

יותר נכון נציגה...

קמתי ללחוץ יד.

"שלום אני הלגה, מצטערת על האיחור" אמרה הלגה

"נעים מאוד זו ג'סיקה ואני...שמחים לפגוש אותך." אמרתי בשם שנינו.

ג'סיקה לא אמרה כלום חוץ מחיוך נימוסין קצר ו-nice to meet you.

דיברנו על נושאים שונים כמו מזג האוויר, מה יש לראות בברלין, איך הייתה הטיסה שלנו ואז ירדנו לביזנס.

"אני רוצה להזמין אותכם מחר לחברה שלנו בואו נגיד בשעה 10 בבוקר, מתאים לכם?" שאלה הלגה.

"כן בטח אין לנו בעיה נגיע בשעה הנעודה" עניתי בשם שנינו.

"יופי, בואו נזמין לאכול, הארוחה על חשבוני, בעצם על חשבון החברה, אז תזמינו מה שבא לכם" חייכה הלגה.